באחרונה התעוררנו לשמע הבשורה כי רשות ניירות ערך תעניק הנחות לחברות שיבצעו הנפקה ראשונית בבורסה בתל אביב. המטרה, על-פי הפרסומים, היא “להחיות את בורסת תל אביב הגוועת”. הכוונה היא שחברות שיבצעו לראשונה הנפקת חוב או מניות בתל אביב ייהנו מפטור מאגרת תשקיף בסך 4,000 שקל (אם ההנפקה תצא לפועל – דבר שאינו מובן מאליו בימים אלה), בצירוף הנחה של 15% למשך שנתיים באגרה השנתית. כל זה, מאמינים ברשות ניירות ערך, יסייע לפריחה המיוחלת בבורסה בתל אביב.
ואולם ברור לכולם שצעד זה לבדו כנראה לא יזיז את המחט. חברות ישראליות ימהרו להיכנס לבורסה רק כאשר הן ידעו שיצליחו לגייס את סכום הכסף הנדרש להן – ולהבדיל, לא יתבזו בניסיונות חוזרים ונשנים להיכנס לבורסה, תוך שחיקת ערכן בעיני ציבור המשקיעים. לצערנו, זו משימה לא פשוטה בימים אלה. אם יצליחו להגיע אל סכום הגיוס המיוחל, הבעיה האחרונה תהיה גובה האגרה או רגולציה מכבידה, כזו או אחרת, שגם היא הופכת אט־אט למקלה יותר.
כיום, יש שני קשיים עיקריים המונעים את נהירתן של חברות צעירות אל הבורסה הישראלית. האחד, רף הכניסה לבורסה אינו נמוך במונחים של חברות קטנות – נדרש גיוס מינימלי של 16 מיליון שקל. השני, המשקיעים המוסדיים בארץ נמנעים מהשקעה בחברות קטנות המנסות להנפיק. לדברי בכירים בגופים המוסדיים, “המשק הישראלי לא מספיק בשביל הכסף הגדול שיש לנו. כשאתה בא לקנות נייר, זה לא מעניין לקנות 10 מיליון שקל, אם אתה צריך לעשות את אותה אופרציה כמו בהשקעה של 200 מיליון שקל”.
עם זאת, אני סבור שדווקא החברות הקטנות, המגלמות ידע וטכנולוגיה חדישים, יכולות להחזיר את עניין הציבור לבורסה ולעורר את השוק מתרדמתו. ראוי לזכור שדווקא חברות בשווי נמוך יחסית עשויות לאפשר למשקיעים תשואה גבוהה יותר על השקעתם. אמנם לרוב, בצד התשואה הגבוהה, מונח גם סיכון גבוה יותר, אך הבורסה מעולם לא נרתעה מחברות בעלות פרופיל סיכון גבוה, כגון גז ונפט וחברות ביו. האלטרנטיבה צריכה להיות אימוץ של החברות הקטנות, תוך כדי יצירת התנאים האופטימליים בהם הן יכולות להיסחר ולגדול בארץ.
אם רוצים לעורר את הבורסה, אנו סבורים כי ראשית יש לעודד את המשקיעים המוסדיים, המחזיקים בעיקר בהון הפנוי להשקעה בארץ, להשתתף יותר בגיוסי הון המתבצעים על ידי חברות קטנות.
ניתן לחשוב על כמה צעדים שיעודדו השקעות כאלה על ידי המשקיעים המוסדיים, אבל עד שניתן יהיה לגרום למוסדיים להשקיע יותר, מקדמת רשות ניירות ערך כמה פתרונות אחרים שיכולים לסייע בגיוסים קטנים מציבור שאינו כולל משקיעים מוסדיים גדולים.
הפתרון הראשון הוא מימון המונים. מזה זמן מקדמת רשות ניירות ערך הליך חקיקה, אשר צפוי להיות מושלם בחודשים הקרובים, לפיו חברות יוכלו לגייס מהציבור סכומים לא גדולים (עד 3 מיליון שקל) בתמורה למניות, בדרך של מימון המונים. דרך גיוס זו תהיה קלה, זולה וכפופה לרגולציה מינימלית. עם זאת, המניות שיונפקו על ידי החברות במסגרת הליך זה לא יירשמו למסחר בבורסה ולא יהיה בהם מסחר.
הפתרון השני הוא רשימת מסחר בבורסה לחברות קטנות. באחרונה הודיע יושב ראש רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, על הקמת צוות שתפקידו לבחון דרכים ליצירת רשימת מסחר ייעודית לחברות קטנות בבורסה בתל אביב. ובימים אלו פירסמה רשות ניירות ערך “קול קורא” לציבור בעניין יצירת רשימת מסחר ייעודית לחברות קטנות. חברות שייסחרו ברשימה זו יהיו כפופות לרגולציה מקלה הרבה יותר מהחברות הבורסאיות האחרות, ואנו מקווים שרף הכניסה של הבורסה כדי להיסחר ברשימה זו, יהיה נמוך משמעותית מרף הכניסה הנדרש מהחברות הבורסאיות האחרות.
פתרון נוסף שיתקבל בברכה הוא הנמכת רף הגיוס מ-16 מיליון שקל, לרף מעט נמוך יותר שיהיה קל יותר לעמוד בו. כל יתר הפתרונות העוסקים בהחייאת הבורסה הגוועת מבורכים, אך ניכר כי עוסקים בשוליים, בקוסמטיקה, ולא במבנה הבעיה עצמה.
המאמר פורסם בדה מרקר ביום 6 בפברואר 2017
רן דימנט הוא שותף מייסד במשרד קצנל דימנט ומעניק ייעוץ משפטי אסטרטגי לחברות ציבוריות ופרטיות, יזמים ומיזמים עסקיים.